יצאנו, אריה ואני, מכפר סבא בסביבות השעה 07:00, ושמנו פעמינו לכיוון נתניה (יותר נכון לרחוב הרב מיימון ליד בה"ח ע"ש "לניאדו"). מזג האוויר, למרות הקור של בוקר יום שבת בתחילתו של חודש פברואר" האיר לנו פנים. לרגע, לא יכולנו לעלות על דל מחשבתנו את הרוח המנשבת בחוזקה שתמתין לנו עם הגיענו למקום.
וכך התחלנו את הרכיבה לכיוון דרום, שהים לימיננו והרוח הולמת בעוז מול פנינו ומקשה על הדיווש. רכבנו בשדרות ניצה שהתפתחה עד מאד. בפעם האחרונה שביקרתי חבר שגר בעבר שם זה היה באמצע שנות ה-90 ומאז נבנו גורדי שחקים ובנינים מפוארים ,שמן הסתם, הגביהו את מחירי הדירות ברחוב זה לשיאים חדשים.
בכלל העיר נתניה, שהוקמה בסוף שנות ה-20 כמושבה, ושהוכרזה לעיר בשנת 1948, נחשבת כבירת השרון על שום היותה הגדולה בערי השרון. מי לא זוכר את "יהלומיה" של העיר בעבר.
אורי, כתושב העיר הוביל אותנו בבטחה לשכונותיה החדשות דרך גניה, גשריה וכבישיה החדשים.
אני חייב לציין כי הייתה זאת חוויה מרשימה ומהנה לראות את העיר בהתפתחותה ובהתרחבותה עד מאד.
לאחר שיצאנו משדרות ניצה עדיין המשכנו לרכוב לאורך טיילת מדהימה שנבנתה לאורך המצוק המפורסם הנמשך לאורך כל רצועת החוף של העיר.
בשלב מסוים, כשבנייניה הגבוהים של שכונת פולג ניבטים מרחוק, פנינו שמאלה לכיוון מזרח והתחלנו להיכנס לשכונות החדשות שבתוך נתניה.
הגענו ל"אגם החורף" המפורסם, שנוצר כתוצאה מהגשמים המרובים שירדו התקופה האחרונה. אמרתי לדייויד בהלצה שכדאי לזוז מכאן מהר עוד יבקשו מאיתנו ליבש את האגם....
מכאן שמנו פעמינו לכיוון מזרח לפני שעלינו על הגשר המחבר בין נתניה לאיזור התעשייה החדש הנמצא בצד המזרחי של כביש החוף, קיבלנו תדריך בטיחותי מהימן מאורי המוביל " החבר'מן שלנו כיצד יש לנקוט בזהירות מירבית על מנת להגיע בבטחה ל"סינימה סיטי" נתניה הנמצא בקניון גדול וחדש שהוקם לא רחוק מאיצטדיון העירוני של נתניה שנחנך בסוף 2012 והמשמש כרגע כמגרשה הביתי של מכבי תל אביב.
בהמשך רכבנו על גשר " השרון" (כך נדמה לי) שהעלה זיכרונות כאובים לי ולדיוויד מגשרים שרכבנו עליהם מטיולי רכיבה באוסטריה ואשר הזכירו לנו את פחד הגבהים מהם סבלנו על חלק מגשרים אלו שחצו את הדנובה ואורכם היה בין קילומטר לשניים וגובהם עד 100 מטר. שנינו מהרנו לעזוב במהירות גשר ה"שרון"
למען בריאותנו ושלוותינו.....
הגענו לשכונות המזרחיות החדשות ושם ירדנו לדרך עפר ליד בית העלמין הישן.
הדרך בהמשכה הביאה אותנו לבית עלמין חילוני הנושק לפרדסים מלאי פרי הדר.
כמה מאיתנו החליטו שבוא יומנו משתלם יהיה להיטמן במקום מפנק שכזה.
בינתיים, כשעוד נותר לכל אחד מאיתנו, עד 119 שנים לחיות, רכבנו בינות הפרדסים ועשינו את דרכנו חזרה למקום המוצא של רכיבה זאת.
בדרך עצרנו למנוחה אכילה קלה בחורשת ה"סרג'נטים" שהיא חלק מיער נתניה מלא בעצי אלון השקועים ברובם בשלוליות מים ענקיות שלא נספגו באדמה. חורשת ה"סרג'נטים" הייתה ידועה פרשיה היסטורית עוד בתקופת המנדט.
פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל ותלייתם בחורשה בנתניה (שכיום נקראת "חורשת הסרג'נטים", בעקבות הפרשה) במהלך חודש יולי 1947. המעשה נעשה כנקמה על תלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. מאז אירוע זה הפסיקו הבריטים לתלות לוחמי מחתרת יהודים.
המשכנו לרכוב בעוברנו דרך שכונה ותיקה בשם "קריית הרצל" שהיוותה ניגוד חריף בעליבות בנייניה נוכח כל השכונות החדשים ומגדלי הפאר בהם צפינו בתחילת הרכיבה.
בשעה 10:45 הגענו חזרה למכוניות.
רכבנו במשך 3:12 שעות כ 25 ק"מ.
תודה לאורי היקר שהובילנו בבטחה לאורך כל הרכיבה!
7 רוכבים ורוכבות ( אינגריד, דאיינה, דיוויד, טד, רפי אריה ואני) קינחנו בארקפה בקניון סינימה סיטי.
חזרנו הביתה " מלאים" ושבעי חוויות משבת של רכיבה נהדרת!
שייקה גינזבורג,
1.2.2020
If you have any questions or want to get in touch for any reason, feel free to get in touch with David or John:
Email: jcandy@inter.net.il
David: 054-474-1424
John: 050-942-2788